עַל פִּי סִפּוּר חַיָּיו שֶׁל רוֹמָן פְּרִיסְטֵר 
 
קוֹרְאִים לִי רוֹמָן, וַאֲנִי מַגִּיעַ מֵהָעִיר קְרָקוֹב שֶׁבְּפּוֹלִין. כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן 13 פָּרְצָה מִלְחָמָה, וּפּוֹלִין נִכְבְּשָׁה עַל יְדֵי חַיָּלִים גֶּרְמָנִיִּים. הִכְרִיחוּ אֶת הַיְּהוּדִים לַעֲבֹר לְתוֹךְ גֵּטוֹ. סַבָּא וְסָבְתָא שֶׁלִּי נִכְלְאוּ שָׁם, וְאִלּוּ אֲנִי וְהוֹרַי הִצְלַחְנוּ לְהַסְתִּיר אֶת זֶהוּתֵנוּ וְחַיִּינוּ מִחוּץ לַגֵּטוֹ.

אָהַבְתִּי מְאוֹד אֶת סַבָּא וְסָבְתָא, וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי לַבִּיקּוּרִים בְּבֵיתָם. לְסָבְתָא הָיוּ הֲמוֹן צִנְצָנוֹת בַּמִּטְבָּח וּבֵינֵיהֶן צִנְצֶנֶת אַחַת מְיֻחֶדֶת עִם מַטְבֵּעוֹת. כְּשֶׁהָיִיתִי מְבַקְּרָם נָהֲגָה סָבְתָא לְהוֹצִיא מַטְבֵּעַ אֶחָד שֶׁל 50 גְּרוּשִׁים וְלוֹמַר 'קַח וּקְנֵה לְךָ גְּלִידָה!', וַאֲנִי הָיִיתִי מְנַשֵּׁק אוֹתָהּ חָזָק עַל הַלֶּחִי. מֵאָז אוֹתָם בִּקּוּרִים עָבַר הַרְבֵּה זְמַן. בֵּינְתַיִם הֵחֵלּוּ לְהַגִּיעַ שְׁמוּעוֹת עַל כָּךְ שֶהַחַיִּים בַּגֵּטוֹ הוֹפְכִים קָשִׁים וּמְסֻכָּנִים יוֹתֵר. דָּאַגְתִּי מְאוֹד  –  מַה יִהְיֶה עִם סַבָּא וְסָבְתָא? 
 
יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְרָאִיתִי קְבוּצַת נְזִירוֹת מִתְהַלֶּכֶת לְצִדִּי. נִזְכַּרְתִּי שֶׁלִּנְזִירוֹת וְלִכְמָרִים כְּנִיסָה חָפְשִׁית לַגֵּטוֹ. לְפֶתַע עָלָה בְּרֹאשִׁי רַעֲיוֹן: אֲנִי אַבְרִיחַ אֶת סַבָּא וְסָבְתָא מֵהַגֵּטוֹ בְּתַחְפֹּשֶׂת שֶׁל אַנְשֵׁי דָּת נוֹצְרִיִּים! 
כְּשֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת הָרַעֲיוֹן בִּפְנֵי אַבָּא וְאִמָּא הֵם הִתְנַגְּדוּ בְּתֹקֶף: 
'זֶה טֵרוּף מֻחְלָט', אָמְרָה אִמִּי. 
'לֹא אַסְכִּים שֶׁתְּסַכֵּן אֶת חַיֶּיךָ לַשַָּׁוְוא', אָמַר אָבִי בְּלַחַשׁ.
'לְהַצִּיל אֶת סַבָּא וְסָבְתָא, זֶה נִקְרָא "לְהִסְתַּכֵּן לַשָּׁוְוא"?', עָנִיתִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, 'הַקְשִׁיבוּ לַתָּכְנִית שֶׁלִּי, וְאָז תַּחֲלִיטוּ! אֶתְגַּנֵּב לְבֵיתָם שֶׁל סַבָּא וְסָבְתָא בַּגֵּטוֹ וְאָבִיא עִמִּי בְּגָדִים שֶׁל כֹּמֶר, נְזִירָה וּפֶרַח כְּמוּרָה. נֵצֵא מִשַּׁעַר הַגֵּטוֹ מִסְפַּר דַּקּוֹת לְאַחַר שְׁעַת חִלּוּף הַמִּשְׁמָרוֹת, וְכָךְ הַשּׁוֹמְרִים הַחֲדָשִׁים יַנִּיחוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ בַּמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלִּפְנֵיהֶם. אִישׁ לֹא יַחֲשֹׁד בָּנוּ וְלֹא יַעֲצֹר אוֹתָנוּ!'.
'כֵּיצָד תַּשִּׂיג בִּגְדֵי כֹּמֶר וּנְזִירָה? וּלְאָן תִּקַּח אֶת סַבָּא וְסָבְתָא? וַהֲרֵי הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהִשָּׁאֵר אִתָּנוּ…'. הוֹרַי הִקְשׁוּ בְּשֶׁאֱלוֹת, אַךְ אֲנִי הֵשַׁבְתִּי בִּנְחִישׁוּת: 'אִמָּא – אַתְּ תִּתְפְּרִי אֶת הַתַּחְפֹּשׂוֹת. וְאַבָּא – אַתָּה תִּכְתֹּב מִכְתָּב לְדוֹדָה מָטִילְדָה שֶׁגָּרָה בַּכְּפָר, וְתֹאמַר לָהּ שֶׁסַּבָּא וְסָבְתָא בָּאִים לְבִקּוּר!'.
 
אִמָּא וְאַבָּא נֶאֶלְצוּ לְהוֹדוֹת שֵׁיֵּשׁ לַתָּכְנִית סִכּוּיֵי הַצְלָחָה טוֹבִים, וּלְבַסּוֹף הִסְכִּימוּ. אִמָּא הִצְלִיחָה לִתְפֹּר בִּגְדֵּי נְזִירָה מִבַּד שֶׁקָּנִיתִי בְּשׁוּק הַמְּצִיאוֹת, אַך לֹא אֶת גְּלִימַת הַכֹּמֶר שֶׁהָיָה עָלַי לְהַשִּׂיג בְּאֹפֶן אַחֵר. הֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת וּלְהִתְגַּנֵּב לְמֶלְתַּחַת הַכֹּמֶר בְּסִיִּוּם הַמִּיסָה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן וְלִגְנֹב אֶת גְּלִימָתוֹ. כָּךְ עָשִׂיתִי. לְאַחַר שֶׁתָּחַבְתִּי אֶת הַגְּלִימָה לַתַּרְמִיל, אָסַפְתִּי גַּם פָּנָס, פַּעֲמוֹן וְקוּפְסַת קְטֹרֶת שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים אֶת הַכְּמָרִים בְּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ וְיָצְאוּ מֵהַגֵּטוֹ. עַתָּה, הָיִיתִי מְצֻיָּד בְּכָל הַדָּרוּשׁ לִי.
 
לְמָחֳרַת הִתְגַּנַּבְתִּי לַגֵּטוֹ דֶּרֶךְ אַחַד הַפְּתָחִים הַצָּרִים. הָלַכְתִּי בָּרְחוֹבוֹת, וְהָיִיתִי הָמוּם מִמַּרְאֵה עֵינַי: הֲמוֹנֵי יְהוּדִים עוֹנְדִים עַל הַשַּׁרְווּל סֶרֶט לָבָן עִם מָגֵן דָּוִד, רַבִּים סוֹבְלִים מֵעֹנִי וּמַחְסוֹר. אִשָּׁה אַחַת זִהֲתָה שֶׁאֵינִי שַׁיָּךְ, וְאָמְרָה לִי בְּפּוֹלָנִית גְּרוּעָה: 'זֶה מְסֻכָּן! אֵינְךָ עוֹנֵד סֶרֶט זְרוֹעַ!' - הִנֵּה פְּרָט שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי עָלָיו! הִמְשַׁכְתִּי בְּדַרְכִּי, וְקִוִּיתִי שֶׁלֹּא אֵתָּפֵס. 
מָצָאתִי אֶת הַדִּירָה שֶׁסַּבָּא וְסָבְתָא חָלְקוּ עִם מִשְׁפָּחָה מְרֻבַּת יְלָדִים, וּפָתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת. 'אֱלֹהִים אַדִּירים! רוֹמָן! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן? הַכֹּל בְּסֵדֶר עִם אַבָּא וְאִמִּא?', שָׁאַל סַבָּא.'הַכֹּל בְּסֵדֶר גָּמוּר. אֲנִי חַיָּב לְדַבֵּר אִתְּכֶם בִּפְרָטִיּוּת', עָנִיתִי.